כל שנה מחדש, חיכיתי שיגיע פסח כדי שסבתא שלי ז”ל תכין את את האפיו הטורקי שלה.
אם לכל עדה ומשפחה יש את סימני החג שלה – אז האפיו הוא מסימני החג שלי, כמו לבבות ארטישוק, חזרת וקציצות פרסה
אפיו זה למעשה אחד מסלטי הפתיחים של ארוחת החג והוא מוגש קר (כלומר מכינים אותו יום יומיים קודם).
שורש סלרי פרוס דק, טבעות גזר שמתבשלים יחד במעין תחמיץ חמוץ מתוק.
יש מי שמוסיפים אליו לבבות ארשטישוק.
ואפשר, כמו שהכינה רות אוליבר, המתכונאית ואשת הקולינריה, שעל ברכי מתכוניה גדלתי – להוסיף דג שמתבשל גם הוא בתחמיץ ומתקבלת מנה ראשונה קרה, טעימה וכזו שגם אי אפשר להפסיק לאכול וגם לא פחות חשוב – אפשר לאכול גם ביום שאחרי.
אז איך מתבלים?
התיבול הקלאסי הוא מלח ופלפל.
אבל אנחנו בעניין של גיוון ועניין אז אני השתמשתי במפולפלת של איילת במקום פלפל ומלח שום לימוני במקום מלח רגיל ובמקום כוכבי אניס – את הקסם הצרפתי.
אפשר לוותר כאן על הדג למרות שבעיני הוא מעשיר את המנה מאד או להחליף אותו בלבבות ארטישוק.
הקרדיט למתכון המלא הוא של רות אוליבר, עם גיווני התיבול שלי.