את המתכון הזה יצרנו כשביקרנו בביתה של רביד עטייה. לקוחה ותיקה שלנו שנבחרה להיות אחד הבתים בו בישלנו במסגרת מתנה שחילקנו ללקוחות שלנו.

רביד סיפרה לנו שיום קודם היא ניסתה להכין מעיין פלאפל מעדשים כתומות והתוצאה הייתה קציצות תפלות ויבשות. היא לא הבינה איפה היא טעתה

אז האתגר היה ליצור כאלה קציצות/לביבות שיהיו רכות, טעימות ומזכירות בטעמן פלאפל.

“איך זה יוצא לך כל כך טעים” היא שאלה?

והנה התשובה:

כדי שהלביבות האלה יצאו רכות הן צריכות שומן וחלבון בתערובת. השילוב של שמן זית וביצים יוצר את העסיסיות של הלביבה.

וכאן נכנסים לעניין החושים שלכם. תרגישו את התערובת. היא נראית לכם יבשה ומתפוררת? תוסיפו לה עוד ביצה. היא נראית לכם רטובה ולחה-  אל תגעו. תטגנו. (או תאפו).

חלק מהעניין בבישול זה לתת לחושים שלכם להוביל אתכם.

כל כך הרבה פעמים אנחנו משתיקים אותם. את החושים. כל כך הרבה פעמים אנחנו לא סומכים עליהם מספיק.

ללמוד לתת לחושים להוביל זה קצת כמו ילד שלומד ללכת. בהתחלה זה בצעדים מדודים ועם עזרה. ויש לא מעט מעידות ונפילות ולאט לאט הוא צובר בטחון והצעדים שלו הופכים להיות יציבים יותר, עד שהוא מתחיל ממש לרוץ.

אבל כדי שזה יקרה – הוא לא מפסיק לנסות. וזה הדבר החשוב ביותר – לא להפסיק לנסות. לא להרים ידיים. כי רק ככה לומדים ומשתפרים.

ולגבי הטעמים: עדשים כתומות בעיקר, הן כמו חומר ביד היוצר. הן יסתדרו כמעט עם כל תערובת תבלינים או טעם שתוסיפו להן.

אז אם רוצים לתת להם טעם פלאפלי מה שישחק כאן תפקיד זה כמון.

אפשר להוסיף אותו כתבלין טחון או כחלק מתערובת ונציה

ואפשר לשלב אותו עם תערובת לילו ספייס שתביא איתה קצת אדום מפפריקה והמון ארומה של עשבים.

ואפשר בכלל לתת לקציצות של ניסים לתת את הטון. זה ייתן טעם עדין ומיוחד.

ומילה חשובה על תבלינים ותערובות תבלינים.

אנשים התרגלו שכדי להרגיש את הטעם של התבלינים צריך לשים מהם בכמות משמעותית.

ככה זה כשהתבלין הוא לא 100% נקי או טרי.

בגלל שהתבלינים שלנו הם כאלה: 100% טהורים ומאד טריים, תתחילו בעדינות ותתרגלו (שוב) את חוש הטעם. לפעמים אנשים אומרים לי שהם לא אוהבים תערובת מסויימת כי היא חזקה להם מידי

וכשאני מציעה להם להוריד במינון ולשים מעט כי באמת שלא צריך הרבה, הם פתאום מתאהבים בה מחדש.

תנו לחושים שלכם את החופש ללמוד.