להנביט עדשים? נראה לך? למי יש זמן להתעסק עם זה בכלל??
זו תמיד הייתה התגובה שלי כשדיברו איתי על קטניות.

הנבטה אחרונה עשיתי נראה לי בכיתה ד’, עם שעועית על מצע של צמר גפן לח. היו כמה נסיונות נפל שחרטו בי כנראה את צריבת הכשלון ועוד פעם פעמיים שבאורח פלא זה הצליח ומאז…יוק. לא מתעסקת עם זה.

בכלל. אני אוהבת לבשל זריז ופשוט. הנבטה דורשת זמן. תכנון. סבלנות. רחוק ממני ומסגנון הבישול שלי שנות אור.

והנה, בכל זאת, פוסט על ארוחות צמחוניות, הפגיש אותי עם הצורך להנביט.

מה שיש לי להגיד על קטניות ופליאו: כשתשאלו בקבוצות פליאו מה לגבי קטניות, מייד יקפצו ויגידו לכם ש “קטניות זה לא פליאו”. למה? כי “קטניות זה לא פליאו”.
אז בואו נעשה רגע סדר. קטניות, ומי לא מכיר את התחושה והתופעה, יש להן נטייה להרגיז לנו את הקיבה. לרוב אנשים יסבלו מגזים ונפיחויות אחרי אכילת קטניות ולכן, מאחר ויש להם את היכולת הזו להרגיז ולהציק ולהכאיב – לא אוהבים אותם בפליאו.
ובכל זאת….הן הרי לא שורש כל רע. ויש בהן גם לא מעט דברים חיוניים, ובין השאר מעבר לתכולת הפחמימות, יש בהן גם תכולת חלבונים יפה. אז אולי בכל זאת?

אז אם כבר קטניות, ההמלצה היא להנביט. ברגע שיש נבט, כמות הרעלנים (אותם חומרים שלמעשה שומרים על הקטנייה) פוחתת ובאופן טבעי גם הנזק למערכת העיכול פוחת.

אז קטניות כן או לא? תלוי את מי שואלים ומה הסיבה. אם מדובר באוכלי בשר, אז ברור שחלבון מן החי מספק את החלבון האיכותי יותר מאשר קטנייה, ואם מדובר בצמחוני אז ברור שקטנייה יכולה להוות תחליף ראוי לחלבון מן החי. שוב. בתנאי שמנביטים.

איך מנביטים?
לי זה היה נשמע ונראה התעסקות די מסובכת ומסתבר שממש לא.
למשך 24 שעות, השרתי את העדשים בהרבה מים, אחרי 24 שעות, סיננתי את העדשים מהמים, הנחתי במסננת ועליהם מגבת לחה. במשך 24 השעות הבאות, מידי פעם, כשעברתי ליד, ממש על הדרך, שפכתי על המגבת כוס מים פושרים.
בשעות הראשונות, מלאת סקרנות, ניגשתי לראות כל רגע אם כבר יש נבט, אחרי 12 שעות יצא נבטוט קטנטן ואחרי 24 שעות היו נבטים של להתפאר.

ועכשיו אפשר להתפנות ולהכין את הקציצות:

גיוונים אפשריים: כמובן שאפשר להחליף את התבלינים ולהשתמש בתערובת מרקש, תערובת עשבי תיבול או תערובת פילדלפיה
אפשר אפילו להוסיף לשלב הטחינה, 1/2 כוס אגוזי מלך